<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן שפ"ב</h1>
<h2>דף כז:</h2>
קשיא לי הא דאמרי' במסכת ביצה ומייתי לה ביומא [ס"ט ע"א] ובמסכת תמיד [כ"ז ע"ב] בגדי כהונה שני דקשין נינהו. הא דאמרי' בריש ערכין [ג' ע"ב] הכל חייבין בציצית כהנים לוים וישר'. ופרכינן פשיטא. ואמרינן כהנים איצטריכא ליה מהו דתימא הואיל ואישתרו כלאים לגבייהו וכו'. הא שמעי' מהכא דיש בהם משום כלאים. ותו אמרינן בגדי כהונה שני דקשין הן לגבי הצעה דהוא מדרבנן. וקיימא לן דלא גזרו אלא ברכין דאמר רב הונא בריה דרב יהושע האי נמטא (קמרא) [גמדא] דנרש שריא וכן צררי דפריטי בחיקו שקשין הן ואינן שוע טווי ונוז ולבישתן דרבנן והקשין לא גזרו מדרבנן אלא בלבישתן ואם הם כעין לבדין ולא בהצעתן אפי' שוע טווי ונוז. לפיכך לבישת נמטא (גרמא) [גמדא] דנרש מותרת. (והצעתן) [והעלתן] של בגדי כהונה מן התורה אסורין. והא דלא עבוד תקנתא בקשין כדאמרי' במילי טובא במילתא דלא שכיחא לא גזרו רבנן. גם גבי כלאים אין דרך לבישה. והיינו טעמא דמרדעת דחמור מותרין כדאמרי' [פסחים מ' ע"ב] בגד שאבד בו כלאים לא יעשנו מרדעת לחמור הא בידוע מותר וכן בכיסוי של ספר תורה וכן בכרים וכסתות דאיכא מילי טובא דלא גזרו בהו רבנן. וכובעין שלנו מותרין דקשין הן. והן כנמטא גמדא דנרש דכיון דאינו טווי וקשין הן אפי' העלתן מותרין דלא גזרו בהו רבנן כדפרישית.
